הבקכות

דיוניסוס (בקכוס), אל היין, השיכרון וההתלהבות, חוזר לעיר הולדתו תֵבַּי. כעונש על שכופרים באלוהותו הוא מכה בשיגעון את נשי העיר, והן נוטשות את בתיהן והולכות לחגוג לאל בהרים. פֶּנתֶאוּס המלך, שבא לשם מחופש לאישה כדי להציץ בפולחנן, מתגלה ונקרע לגזרים בידי אמו.תרגום נוסף בסדרת תרגומי המופת של אהרן שבתאי.

דיוניסוס (בקכוס), אל היין, השיכרון וההתלהבות, חוזר לעיר הולדתו תֵבַּי. כעונש על שכופרים באלוהותו הוא מכה בשיגעון את נשי העיר, והן נוטשות את בתיהן והולכות לחגוג לאל בהרים. פֶּנתֶאוּס המלך, שבא לשם מחופש לאישה כדי להציץ בפולחנן, מתגלה ונקרע לגזרים בידי אמו אגאוּאֵה ואחיותיה. ניטשה הבחין בתרבות היוונית במגמה אפולונית ובמגמה דיוניסית; האחת חותרת להתפרטות ולהגדרה, והאחרת להתמזגות ולביטול מחיצות. הבקכות היא התעודה הדיוניסית המובהקת והטרגדיה הגדולה האחרונה של אוריפידס. זהו הספר הארבעה־עשר בסדרת התרגומים של אהרן שבתאי למחזות יווניים. המתרגם הוסיף מבוא נרחב והערות, וכן נספח של תרגומי כתבים הנוגעים למחזה: הימנון הומרי לדיוניסוס, שירים מאת ארכילוֹכוֹס ופּינדרוֹס, שירים אוֹרפיים, קטע מהכרתיים לאוריפידס ושירים מיסטיים מאת אֶמפֶּדוֹקלֵס.