רסיסים

"ההווה, כמו נוף שנשקף הוא רק קטע קטן מעלילה עלומה". ספרה עוצר הנשימה של אן מייקלס אוצר בתוכו שני סיפורים שלובים זה בזה של שני אנשים בני דורות שונים שהמלחמה הפכה את חייהם על פיהם.

נער צעיר, יאקוב בר, נמשה מבין שרידי עיר עתיקה בפולין המכוסה טיט, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה. מושיעו, ארכיאולוג יווני בשם אתוס רוסוס, מבריח אותו לאחד מאיי יוון.

שם בעולם המבודד והמוגן, בביתו של אתוס, הם עוברים את תקופת הכיבוש, שקועים בעולם של שירה, אמנות ולימודים.

עם סוף המלחמה אתוס מוזמן להיות מרצה באוניברסיטה של טורונטו, קנדה, והוא לוקח איתו, כמובן, את יאקוב שהיה לו כבן.

כאן בטורונטו פוגש יאקוב את אשתו הראשונה, אלכס, וצומח להיות מתרגם ומשורר.

חלקו השני של הספר הוא מעין תמונת ראי של החלק הראשון. כאן יאקוב הוא סופר בן 60, נשוי למיכאלה, ופוגש בבית חברים פרופסור צעיר בשם בן. הזיקה האישית של בן לזוועות המלחמה מציתה קשר גורלות בינו לבין יאקוב וכתיבתו, קשר שמערער את הביטחון בעולם שמאמץ כה רב הושקע בבנייתו. רסיסים הוא ספר שעיקרו באמונה בכוחה של האהבה לבנות עולם חדש אחרי השואה.