אנשי המשמר

לטרי פראצ'ט יש קוראים מושבעים רבים. מי שטועם מכתיבתו נשבה בקסמיה ומגלה שהצרף לקהילה בינלאומית שיש לה אגודות, מועדונים, כנסים שנתיים ואתרי אינטרנט. ולא בכדי. פראצ'ט יצר ז'אנר ספרותי משל עצמו. כתיבתו שופעת הומור וברק לשוני ושזורה מחוות והֶרמזים לתחומי ידע מגוונים. הוא בורא עולם עשיר ובה בעת מציב מולו מראה עקומה: גיבוריו הם קומיים; הפנטזיה היא גם פרודיה על הז'אנר; מול מורשת תרבותית ניצבת התרבות הפופולרית; ומול הסדר החברתי – סאטירה חברתית מתוחכמת. אין זה מפתיע, לכן, שמבקרי הספרות מתקשים לאפיין את כתיבתו. הם משווים אותו לטולקין, לוודהאוס ולג'רום ק' ג'רום ואף כינו אותו "הדיקנס של המאה העשרים". פראצ'ט מגיב בהומור אופייני ומתלונן כי מבקריו מאשימים אותו בכתיבת ספרות.

אל המאשימים מצטרפת גם ד"ר יעל רנן, חוקרת ספרות ומתרגמת רבת זכויות. בתרגומה ל"אנשי המשמר" היא מפגינה כושר המצאה ודמיון לשוני יוצאי דופן המהווים הישג ספרותי בפני עצמם. רנן מוכיחה כי בידה המפתח לעולמו של פראצ'ט, הנגלה כאן במלוא עושרו ומורכבותו בפני קוראי העברית.