שום דבר אינו שחור

פרידה קאלו חיה בצבעים היא התחילה לצייר אחרי שנפצעה קשה בתאונת דרכים שריסקה את גופה וכלאה אותה במיטתה. היא מציירת כדי לשכוח את כאביה, את אהובה שנטש אותה, את החלומות שלא יתגשמו. היא מציירת כי זה כל מה שנותר לה. כל צבע הוא רגש שעוטף אותה. כחול כמו המעיל של דייגו; אדום שנתלש מעלי כותרת של ורד; צהוב כמו השמש של מקסיקו.

כשפרידה פוגשת את דייגו ריבֶרה לראשונה, היא אלמונית בת עשרים והוא - גדול ציירי מקסיקו, אגדה בחייו, אמן שכל ציור קיר חדש שלו הופך לשיחת היום אבל פרידה לא מפחדת ממנו, בקול רם וצלול היא דורשת ממנו שירד מהפיגום שעליו הוא עובד ויבוא לה להסתכל על הציורים שלה. והוא בא. חייהם הסוערים במסיבות הפרועות בביתם במקסיקו, על שולחנם של אילי הון אמריקאים ובסלונים של סוריאליטים צרפתים וגם הכאבים הבלתי פוסקים הבגידות והחלומות השבורים הופכים לחומרים שמהם יוצרת פרידה את ציוריה.

שום דבר אינו שחור הוא רומן חושני, סוחף ומלא תשוקה על חייה של הציירת האיקונית פרידה קאלו. זהו דיוקם אינטימי, גוני ומלא רגש של אישה חדפעמית ושל אהבה גדולה מהחיים בוערת ומאכלת כול.