הלוח החלק: על הכחשת טבעו המולד של האדם בימינו

בשנות העשרים של המאה שעברה כתב אבי הפסיכולוגיה הבהייביוריסטית, ג'ון ווטסון:"תנו לי תריסר תינוקות בריאים...ואני מתחייב לקחת כל אחד מהם באקראי ולהכשירו להיות מומחה מכל סוג שיעלה על דעתי - רופא ,עורך דין , אמן, סוחר גדול, ואפילו כן, קבצן וגנב, ואין זה משנה כלל מה כישרונותיו, העדפותיו, נטיותיו, היכולות שלו, ייעודו, וגזע אבותיו. לשיטתו של ווטסון, נפש האדם היא לוח חלק - מעין מחשב נטול תוכנה - שכל אחד יכול לכתוב עליו כרצונו: התרבות, החברה, המשפחה, המדינה, המפלגה. המדע המודרני הפריך לחלוטין את הסברה של ווטסון. הפסיכולוגיה האבולוציונית, המדע הקוגנטיבי, הגנטיקה ההתנהגותית והמדע הנוירולוגי מראים כולם בלי צל של ספק כי נפש האדם אינה חומר ביד היוצר, אלא יש לה מבנה הטבוע בה מלכתחילה. לכן, מובן מאליו כי הבנת המבנה הזה עשויה לשפוך אור על רבות מהסוגיות ומהדילמות שמולן עומדת כל חברה אנושית מודרנית. ואף - על - פי - כן, הלוח החלק מסרב להסתלק מן העולם. יחד עם שתי דוקטורינות אחרות הנלוות אליו כצללים: הפרא האציל (האדם נולד טוב והחברה משחיתה אותו) ורוח הרפאים במכונה (לכל אחד מאיתנו יש נשמה שמקבלת החלטות שאינן תלויות בביולוגיה). תיאוריית הלוח החלק ממשיכה לחלוש על חיינו האינטלקטואליים.
סטיבן פינקר, מחבר רב המכר כיצד פועל המוח (ראה אור בעברית בהוצאת מטר) דן בשלוש התיאוריות השנויות במחלוקת הללו, ומראה כי התגליות החושפות את העושר שבטבעו המולד של האדם אינן מאיימות כלל על ערכי השוויוניות, הקדמה, האחריות והתכלית. במחשבה צלולה, בשכל ישר ובכשרון נדיר לרדת לעומקן של בעיות סבוכות ולהציג בפשטות, מביא פינקר עובדות מוצקות מן המדע וההסטוריה, מראה כי ההיאחזות בדוקטרינת הלוח החלק פירושה החלפת הדיון השקול בבעיות החברה בססמאות ריקות מתוכן. הכחשת טבעו המולד של האדם, הוא טוען, מקשה עלינו להבין את הפוליטיקה, את האלימות, את הדרכים שבהן ראוי לגדל ילדים ואפילו את האמנות.