סיפור זמני

אי שלֵו, אולי שלו מדי, גרה רות עם פסטו החתול ועם אוליבר שלה, גנן־אמן ופעיל סביבה. בוקר אחד היא מטיילת על אחד החופים ומוצאת שקית ובה תיק אדום של "הלו קיטי". התיק מכיל את יומנה של נאו, נערה יפנית־אמריקאית, שעון עתיק ושני צרורות מכתבים, האחד יפני והאחר צרפתי.

היומן מרתק את רות, יפנית־אמריקאית גם היא. נאו בת ה־16 כמו פונה אליה מעבר למילים ולזמן, וקושרת אותה אליה ואל יפן, מולדתה השנייה. אבל אין זו רק יפן של ימינו, עם המאנגה והאופנה הפרועה, הצונאמי ופוקושימה, אלא גם יפן של נזירי הזן, של מלחמת העולם השנייה ושל "חיילי השמים", טייסי הקמיקזה.

עלילה רבת תהפוכות שולפת את רות, בת דמותה של אוזקי עצמה, מתוך התסכול של סופרת לשעבר אל תעלומות בסייבר־ספייס, אל פגישות עם רוחות רפאים מעבר לזמן ואל חלומות שמשנים את מהלך הסיפור בדיעבד.

רות אוזקי היא מחברת רבי־המכר שנת הבשרים שלי (ספריה לעם 2001) ועל פני הבריאה כולה (ספריה לעם 2006). סיפור זמני היה בין המועמדים הסופיים לפרס מאן־בוקר, ותורגם לשפות רבות.