אחרון

ספר אחרון של חנוך לוין, שנאספו בו טקסטים שלא נכללו בספריו הקודמים (למעט כמחצית משירי 'הילדה חיותה רואה ממותה'), וביניהם קטעים מרגשים שכתב בימיו האחרונים. קוקטייל מרתק, הכולל את כל הז'אנרים (פרט למחזות) בכתיבתו של אחד מגדולי הספרות העולמית בימינו: פרוזה, מערכונים, תסריטים ותסכיתים, שירים ופזמונים.

זהו ספר הפרידה של הספריה החדשה וספרי סימן קריאה מאחד הסופרים המרכזיים של ההוצאה, שהתמיד בעבודתו עימנו – החל בסיפורו הראשון בחוברת סימן קריאה 1, ובמחזה 'חפץ' (1972), הספר הראשון של סימן קריאה – ופירסם בספרי סימן קריאה, או במסגרות שספרי סימן קריאה שותפים להן, 35 ספרים.