חדרו של ג'ייקוב

חדרו של ג'ייקוב , שיצא לאור לראשונה בשת 1922, הוא בין הספרים המוקדמים במכלול יצירתה של וירג'יניה וולף. בספר זה השיגה המחברת את הסגנון והמטרה הספרותית שהציבה במסתה הנודעת "סיפורת המודרנית": החיים אינם שרשרת של פנסים משתלשלים מחבל, החיים הם הילה זוהרת, מעטפת כמעט-שקופה המקיפה אותנו מראשית ועד קץ. האם אין מתפקידו של הסופר להביע זאת, ככל האפשר, בתערובת מזערית של הזר והחיצוני?"

ג'ייקוב פלנדרס נפל במלחמת העולם הראשונה. בחדרו שברובע בלומסברי בלונדון מתכנסים ידידיו להעלות את זכרו. הסיפור מצטיין בקיצבו המהיר מפני שווירג'יניה וולף יצרה רצף למרות "ויתורה" על אלמנטים מקובלים של קישור. המעברים הפתאומיים, שברי המחשבות וההתרשמויות יוצרים פסיפס פיוטי מרתק.

בספרה זה פרצה וירג'יניה וולף דרכים חדשות לרומן המודרני וסללה את הדרך לרומנים הבאים והבשלים שכתבה בשנים שלאחר מכן.