המיתולוגיה הכנענית

היסטוריה נכתבת על ידי המנצחים, קובע המשפט הידוע, וכך זכה עם ישראל להיות זה שכתב
את ההיסטוריה על מלחמתו מול עמי כנען. התנ"ך הנחיל לעולם את סיפורם של עמי כנען,
התרבות שלהם והאלילים בהם האמינו מהזוית השלילית ביותר כשהבעל האשתורת מוצגים
כסמל הרוע והכפירה. יתכן שאחת הסיבות לכך היא ניסיון להצדיק בדיעבד את גורלם המר
של עמי כנען שהוכחדו על ידי עם ישראל.

המיתולוגיה הכנענית, ספר נוסף בסדרה מיתוסים, שמביא גירסה מעובדת וחדשנית של
עלילות האלים והגיבורים הכנענים, כפי שסופרו באלף ה־2 לפנה"ס. לעומת סיפורי המקרא,
המתארים את מאבקם העיקש של הנביאים בעבודת האלילים, מציגה המיתולוגיה הכנענית
את הסיפורים על אלים אלה מן הזווית הנגדית, כפי שהם מופיעים בכִּתביהם של עובדי בַּעַל
ועַשְׁתֹרֶת. סיפורים אלה פותחים בפני הקורא הישראלי פתח לעולמם הדתי והספרותי של
בני ישראל ושל העמים שסבבו אותם.

המחברים, נגה דרשן (איילי) וגיא דרשן, ליקטו מן המיתוסים הכנעניים מבחר יצירות ועיבדו
אותן ללשון שתהיה מובנת לקורא בן ימינו. בין היצירות שבספר: עלילות בעל, הולדת שַׁחַר
ושָׁלֵם האלים הנעימים, משתה השכרות של אֵל, עלילת כֶּרֶת ועלילת אַקְהַת, משתה הרפאים,
מזמורים לבעל ולענת ועוד. היצירות סודרו בארבעה מדורים: האלים ועלילותיהם, סיפורי בריאת
העולם, עלילות הגיבורים והמלכים, ועבודת האלים והמיתוס.
עוד בספר אחרית דבר המוקדשת לספרות הכנענית ולתיאור השפעותיה של המיתולוגיה
הכנענית על סופרי המקרא ועל התרבות הישראלית. כן מופיעים רשימה מבוארת של אלי כנען
וגיבוריה הראשיים, מפתח וביבליוגרפיה מפורטת.