החברה הגאונה

החברה הגאונה

Pas encore d'évaluations
Aug 1, 2015 · Hébreu · Broché (342 pages)
Ajouter à l'étagère

Évaluer ce livre


Exporter le journal de lecture

Détails du livre

Format Broché
Pages 342
Langue Hébreu
Publié Aug 1, 2015
Éditeur הספריה החדשה

Description

לִילָה צֶ'רוּלוֹ, ילידת 1944, בתו של הסנדלר שלא יצאה כל חייה מתחומי נאפולי, נעלמת בגיל 66, ונעלמים כל חפציה ומסמכיה, לאחר שאף גזרה את עצמה מכל התצלומים שבהם הופיעה עם בנה. היא הגשימה בהגזמה אופיינית את רצונה להתנדף ולמחוק את כל החיים שהותירה מאחוריה – והמעשה הרגיז מאוד את אֶלֶנה גְרֶקוֹ, בתו של השוער בעירייה, בת־גילה וחברת־הנפש שלה כמעט 60 שנה. כמין נקמה מתיישבת אֶלנה, שהיא כבר סופרת, לכתוב כל פרט מסיפורן של השתיים, זו מול זו, לאורך כל השנים. התוצאה המהפנטת היא מסע בן למעלה מ־1,800 עמודים, טֶטרלוגיית הרומאנים הנפוליטניים של אֶלֶנה פרנטה (שם בדוי), ההולכים ונדפסים ב־19 ארצות. אלה ארבעה רומאנים שזכו לאהדה גורפת כזאת של הביקורת והקוראים באירופה ובארה"ב, עד כי כבר נמצאו מי שדיברו על "פרנטה־מאניה". "שום דבר דומה לזה לא נדפס מעולם קודם לכן", כתב ה'גרדיאן' הבריטי; "פרנטה היא אחת מכותבי הרומאנים הגדולים של זמננו", כתב ה'ניו־יורק טיימס'; מחזור הרומאנים הנפוליטניים שלה הוא "הרומאן האיטלקי הגדול של דורהּ, ארצהּ, זמנהּ", כתב 'איל מניפסטו' האיטלקי. ב'החבֵרה הגאונה', הרומאן הראשון במחזור, העלילות המותנות זו בזו של לִילה ואֶלנה, מגיל שש עד למעלה משש־עשרה, נטועות בַּסגירות של השכונה הנפוליטנית הנידחת, כלא של נחשלוּת, גסות, איסורים ואלימות, שהשתיים ישאפו, לאורך כל חייהן, לחרוג ממנו ולהינתק מן העבר החשוך שלו. שתיהן חיות בבועה, שכל מה שמתחולל בשנות ה־50 באיטליה ובעולם בקושי חודר אליה, אף שמדובר בילדות מחוננות שקוראות את 'אַינֵאִיס' במקור, ואת דוסטוייבסקי וטולסטוי. מי משתי החברות היא "הגאונה"? האם זו לִילה, שאינה לומדת מעבר לחמש שנות לימוד, אך מתוך תחרות עם אֶלנה כמו ממשיכה בבית־ספר חשאי ומלמדת את עצמה לטינית ויוונית ואנגלית, קוראת את מחצית הספרייה המקומית, ובגיל 12 מעצבת נעליים מסוגים שלא ראתה מעולם? לִילה הנחושה והנועזת, חסרת הרסן, שחריפותה היא כמו הכשת־נחש? ושמא זו אֶלנה השקדנית והמלומדת, האחת מן השתיים שתגיע רחוק ותהפוך להיות סופרת, מי שבעיני לִילה־עצמה היא החברה הגאונה שלה? בסיפור הנערוּת, הסובב סביב התהפוכות של פרשת נעליים מסועפת (סיפור סינדרלה מהופך), מעוצב ב'החברה הגאונה' קשר ייחודי בין שתי ילדות־נערות בהיקף ובעומק רגשי חסרי תקדים. כל אחת מן השתיים פינתה מקום בתוכה לחברתה, והיא חווה את עצמה לעומת האחרת, שואלת 'מה אני לגביה', ומגבשת את זהותה – מתוך תחרות, קנאה והיקסמות – לנוכח מבטה המדומיין של החבֵרה. המבט של זו הוא שמזריק משמעות ואנרגיה למציאות. אשה המרתכת את פיסות זהותה מול זולת היה הנושא החוזר של פרנטה גם ברומאנים הקודמים שלה, אך כאן לפנינו לא מצב משברי, אלא רוחב נשימה של חיים שלמים. 'החברה הגאונה' מגיע לסיום זמני שבו התפלגו חיי השתיים, כי לִילה כביכול כלאה את עצמה במעֵין כלוב המטיל עליה את צלו. אבל אין צורה שתוכל להכיל את לִילה באופן סופי. לפי מה שרואה מבטה הנדהם והמנפץ בשורות האחרונות של הרומאן, ברור שבקרוב היא תשבור שוב את הכל. הרומאנים הקודמים של פרנטה (שכולם תורגמו בספריה החדשה): 'אהבה מטרידה'; 'ימי הנטישה'; 'הבת האפלה'

This was so slow. I was bored most of the way through. It's well-written, but nothing happens really. Sometimes that works well. Sometimes you're happy to just follow characters around and let them do whatever they're doing because you want to hang out with them. I didn't want to hang out with any of these people. There is an alarming amount of information/discussion about shoes, some about school and classes, and a frenemy relationship between the two main characters, but I wasn't particularly interested in any of it. To be honest, I should have DNFed this. At least it goes off my eternal TBR list, though. 

June 3rd 2026

Só de pensar que é uma tetralogia já me da um arrepio.Enfim, pra um livro que mostra o cotidiano de duas meninas em Nápoles, é um livro bastante caótico. Me sinto vendo o BBB, é drama pra lá, fofoca pra cá, gente ficando noiva, traindo, morrendo, fica rico fica pobre, é uma loucura.Essa menina tem um sério problema de dependência emocional. Desde o começo ela persegue a Lila como se ela fosse o motivo da existência dela, tudo nela se baseia na Lila, se ela vai bem na escola ela lembra da Lila, se ela cresce primeiro ela se sente melhor porque a Lila não tinha menstruado ainda. Se compara, se anula, se humilha, se frustra, se coloca em segundo plano e principalmente busca validação da Lila. Porém acho que entendo... acho né. A escrita é boa, história divertida, mas você sente um ódio pela maioria dos personagens, porque eles parecem seres humanos da realidade e não escritos de um livro. Só de pensar que é uma tetralogia já me da um arrepio.Enfim, pra um livro que mostra o cotidiano de duas meninas em Nápoles, é um livro bastante caótico. Me sinto vendo o BBB, é drama pra lá, fofoca pra cá, gente ficando noiva, traindo, morrendo, fica rico fica pobre, é uma loucura.Essa menina tem um sério problema de dependência emocional. Desde o começo ela persegue a Lila como se ela fosse o motivo da existência dela, tudo nela se baseia na Lila, se ela vai bem na escola ela lembra da Lila, se ela cresce primeiro ela se sente melhor porque a Lila não tinha menstruado ainda. Se compara, se anula, se humilha, se frustra, se coloca em segundo plano e principalmente busca validação da Lila. Porém acho que entendo... acho né. A escrita é boa, história divertida, mas você sente um ódio pela maioria dos personagens, porque eles parecem seres humanos da realidade e não escritos de um livro.

February 3rd 2025
Ajouter à l'étagère

Évaluer ce livre


Exporter le journal de lecture