מוסקבה המאושרת

יצירת המופת הנעלמה של אנדריי פלטונוב
אנדרי פלטונוב הוא הסופר הרוסי החשוב והמרתק ביותר שהתגלה למערב מאז התפרקותה של ברית המועצות. מוסקבה המאושרת, מפסגות יצירתו, הוא רומן קצר שכתיבתו החלה ב-1933 ולא הסתיימה מעולם. ממש כמו "האמן ומרגריטה" של בולגקוב והסימפוניה הבלתי גמורה של שוברט, זו יצירה שהעדר הסיום שלה הוא סיומה האמיתי.
פלטונוב יוצר חיבורים מעוררי השתאות בין חומרי העולם וחומרי הלשון. קשה להפריז בכוחו הספרותי העז ופורץ הדרך של הספר הזה, שהופעתו בעברית היא בבחינת אירוע ספרותי ממש. מוסקבה המאושרת הוא דיוקן של אישה, של עיר ושל תקופה. גיבורתו, מוסקבה צ´סטנובה, היא אישה צעירה ויפה, יתומה שנקראת על שם העיר שבה נולדה וחיה. אהבתם העזה של הגברים שפוגשים אותה פועלת כאנרגיה פנימית המניעה את הרומן. קורותיה מתוארות על רקע התקופה הקומוניסטית וברומן כולו מהדהדות רוחות הזמן. לצדו מופיעים בקובץ עוד שני סיפורים, למעשה רומנים קצרים, רבי ברק ועושר לשוני ורעיוני. בכולם היופי עולה מתוך האכזריות, והיש נגלה מתוך האין.
מוסקבה המאושרת התפרסם ברוסית רק ב-1991, לאחר שנגנז במשך שנים ארוכות בהוראת השלטונות. עתה הוא רואה אור לראשונה בעברית בתמיכת המפעל לתרגומי מופת ובתרגומו המעולה של פטר קריקסונוב, שגם הוסיף אחרית דבר מאירת עיניים לספר. קהל הקוראים הישראלי שהתוודע לפלטונוב בספרו "בעולם נהדר ואכזר" (עם עובד) יגלה כאן פנים אחרות ומרתקות של הסופר שנחשב לאחד מגאוני הפרוזה במאה העשרים.