עשרה דברים שלמדתי על אהבה

אליס היא הצעירה בשלוש בנות, והכבשה השחורה של המשפחה. היא מטיילת ברחבי העולם, שבורת לב אחרי פרידה ממי שהיתה אמורה להתחתן איתו, ואז נודע לה, באיחור ניכר, שאביה גוסס. היא מגיעה לבית המשפחה בדיוק בזמן כדי להיפרד ממנו.

לדניאל אין בית כבר זמן רב, אבל בעיניו העיר לונדון היא בית יותר מכפי שלבֵנים וטיח יכלו אי-פעם להיות. הוא מבלה את ימיו בחיפוש אחרי בתו, הבת שהוא מעולם לא פגש, עד עכשיו...

סיפור מרגש וצובט לב על אהבה שאבדה ונמצאה, על אובדן שורשים וחזרה הביתה ועל כוחם של קשרים בין בני אדם.

שרה בטלר, בת שלושים וקצת, מתגוררת במנצ'סטר ומנהלת סוכנות לפיתוח פרויקטים בתחום הספרות והאומנות, העוסקים בחקר היחס שלנו למקום.
זהו רומן הביכורים שלה, שעד כה תורגם ל-14 שפות.

"פאזל משורטט להפליא המזמין את הקורא להשלים אותו. יש בו הרבה יותר מעשרה דברים לאהוב."
הניו יורק טיימס

"שיר אהבה פואטי ומכשף לעיר לונדון. סיפור סוחף ומלא תקווה, הארוג במיומנות בפרוזה חושנית עמוקה."
פבלישרס ויקלי

"ספר שחוצה את לונדון שתי וערב בחיפוש אחר אבות ובנות, משפחה ובית. כל מי שתהה אי־פעם לאן או למי הוא משתייך, יכול למצוא את התשובה בספר הביכורים העדין של שרה בטלר."
ונסה דיפנבאו, מחברת "שפת הפרחים"