מסע אל החורף

השנה- 1941. המקום – עיירת נופש בהרי הקרפטים. המלחמה קרבה. במרכז הרומן החדש של אהרון אפלפלד: היתום קוטי, נער חסון וכבד פה, הנאבק עם גמגומו; אהבתו הגדולה – אמו החורגת, הצעירה והנאה; ודמות אב – רודולף, רב סמל לשעבר, אדם קשוח וישרן, שגינוני הצבא טבועים בו. עיירת הנופש מאוכלסת רובה יהודים, חלקם סוחרים ומקצתם סוחרי בהמות. סוחרי הבהמות הם אנשי טבע, אנשי כבוד, שהרי הקרפטים הגבוהים לימדו אותם קשיחות ועמידה על הנפש. האורחים, לעומתם, הם יהודים עירוניים, מתבוללים, שמחלת הדיכאון מענה אותם שנים. הרופאים הרגילים לא הועילו להם, והם באים לבקש מרפא אצל הצדיק המקומי העיוור.

המלחמה מגיעה לכאן לא בדמות צבא כובש. שני קצינים גרמנים בעזרת כמה שוטרים מקומיים משתלטים על המקום, רודים ומתעללים בתושביו. שלא כמו במקומות אחרים, התסיסה כאן רבה. סוחרי הבהמות לא מוכנים לשאת את ההשפלה וקמים על משפיליהם.

בכור זה בוחן אפלפלד את האהבה על כל גווניה: החושית, הדמיונית, וזו ההופכת למסירות נפש למען הכלל. לפרקים, דווקא בזמן של מבחנים גדולים, מסיר האדם את המחיצות בין הפרט והכלל וקונה לו חירות חדשה. זהו הספר הדרמטי ביותר שכתב אהרון אפלפלד. הפעם יוצאים גיבוריו של אפלפלד מחביונם אל חיים שיש בהם תעוזה, וכתמיד, התיאור מדויק, חד ובה בעת כובש את הלב.