説明
פרנקפורט, 1963. המתורגמנית הצעירה אווה בְרוּהנס נקראת לישיבת תשאול עדים, אך תוכן העדות מבלבל אותה והיא אינה מצליחה לתרגם כראוי את האירועים המתוארים. כעבור כמה ימים נתקלת אווה בקיוסק השכונתי בכותרות העיתונים המספרות על משפט אושוויץ העומד להיפתח. אווה מעולם לא שמעה על המקום הזה, אבל נראה שכל העיתונים מדווחים על כך.
למרות שהוריה, בעלי מסעדה בשם "בית גרמני", וכמוהם גם ארוסה לעתיד, מתנגדים לכך שהיא תתרגם את העדויות במשפט, אווה נוהגת על פי צו לבה ונענית לאתגר. בשבועות הבאים היא תיחשף לעולם זר לה לחלוטין, תפגוש שופטים, נאשמים ובייחוד את האסירים לשעבר, ולהם היא תעניק את קולה. אין לה שום דרך לדעת שהמשפט הזה ישנה באופן בלתי-הפיך לא רק את המדינה, אלא גם את חייה שלה.
אנט הס עבדה כעיתונאית עצמאית ותסריטאית מצליחה היא זכתה בפרסים רבים, בהם פרס גְרים, פרס פרנקפורט ופרס הטלוויזיה הגרמנית. בית גרמני הוא הרומן הראשון שלה.
"אנט הס מפצירה בקוראיה להרהר בחשיבות ההחלמה והצורך להתמודד עם העבר." (הוושינגטון פוסט)
"מהעמוד הראשון אנט הס יוצרת סרט במוחם של הקוראים והם לא יוכלו לעזוב את הספר הזה עד העמוד האחרון.“ (דר שפיגל)
למרות שהוריה, בעלי מסעדה בשם "בית גרמני", וכמוהם גם ארוסה לעתיד, מתנגדים לכך שהיא תתרגם את העדויות במשפט, אווה נוהגת על פי צו לבה ונענית לאתגר. בשבועות הבאים היא תיחשף לעולם זר לה לחלוטין, תפגוש שופטים, נאשמים ובייחוד את האסירים לשעבר, ולהם היא תעניק את קולה. אין לה שום דרך לדעת שהמשפט הזה ישנה באופן בלתי-הפיך לא רק את המדינה, אלא גם את חייה שלה.
אנט הס עבדה כעיתונאית עצמאית ותסריטאית מצליחה היא זכתה בפרסים רבים, בהם פרס גְרים, פרס פרנקפורט ופרס הטלוויזיה הגרמנית. בית גרמני הוא הרומן הראשון שלה.
"אנט הס מפצירה בקוראיה להרהר בחשיבות ההחלמה והצורך להתמודד עם העבר." (הוושינגטון פוסט)
"מהעמוד הראשון אנט הס יוצרת סרט במוחם של הקוראים והם לא יוכלו לעזוב את הספר הזה עד העמוד האחרון.“ (דר שפיגל)