אינדיאני בהרווארד

השנה היא 1660. בתיה מייפילד בת החמש־עשרה, בת
למיסיונר אנגלי פוריטני באי גרייט הרבור, חומקת לעיתים תכופות ממלאכות יומה הרבות ויוצאת על סוסתה לשוטט בחופיו היפהפיים של האי. באחת משוטטויותיה פוגשת בתיה בכָּלֵב, בנו המרשים של ראש שבט הוואמפנואג ואחיינו של הרופא־אליל של השבט, ובין השניים נרקמת ידידות גנובה ומהוססת, שהופכת אט־אט ליחסי חברות עמוקים.
לאחר שאביו של כלב ובני שבטו נספים במגיפת האבעבועות השחורות, ממיר כָּלֵב את דתו לנצרות ולומד קרוא וכתוב אצל אביה של בתיה. הוא מתגלה כתלמיד מבריק, ונשלח לעיירה קיימברידג‘ שבמושבת מפרץ מסצ‘וסטס, שם הוא לומד לטינית ויוונית עתיקה לקראת מבחני הקבלה למכללת הרווארד.
כָּלֵב יהיה אחד הסטודנטים האינדיאנים הראשונים שיסיימו את לימודיהם במכללה, אבל הוא ישלם על כך מחיר יקר. בתיה, שחלמה כל חייה על השכלה, מתלווה אליו, אך זוכה רק להתבונן מרחוק בלומדים.
ברומן היסטורי המבוסס על סיפור אמיתי חוקרת ג‘רלדין ברוקס את חיי המתיישבים הפוריטנים הראשונים בצפון אמריקה ואת חייהם של התושבים הילידיים, ה“אינדיאנים“, הנעקרים אט־אט מאדמותיהם.
ג‘רלדין ברוקס, כלת פרס פוליצר, היא מחברת הרומנים ההיסטוריים ‘שנת הפלאות‘, ‘אנשי הספר‘ ו‘מארץ´‘, שיצאו לאור בהוצאת מודן.