הנרות בערו עד כלות

בטירתו המבודדת שלמרגלות הרי הקרפטים ממתין ננרל בדימוס לפגישה גורלית עם ידיד נפש שהסתלק במפתיע מחייו לפני ארבעים ואחת שנים וארבעים ושלושה ימים בדיוק. מאז מנסה הגנרל לפענח את טיבו של האירוע הדרמטי שפער פצע כה עמוק בנפשו, הביא להסתגרותו מן העולם ולהתנתקותו מאשתו וגרם לחברו להרחיק עד האזורים הטרופיים ולא לשוב עוד למולדתו. מאחורי הדלתות המובילוח לחדר ההסבה ולטרקלינים המוגפים זה שנים מקימים האומנת והמשרתים את הטירה לתחייה. רק ללילה אחד - נוסף ואחרון. בקפידה רבה הם טורחים לשחזר את התפאורה שתשמש רקע למונולוג נוקב. ארבעים ואחת שנים של ציפייה עומדות להניע אל קצן.

הנרות בערו עד כלות, שהוכתר כיצירת מופת בכל שפה שתורגם אליה, הוא שילוב של סיפור הנקרא בנשימה עצורה ומסה פילוסופית על טיבן של חברות, אהבה, נאמנות, בגידה וגאווה.

שאנדור מאראי (1989-1900) נחשב לאחד הסופרים ההונגרים החשובים ביותר במאה העשרים, ואולי אף לחשוב שבהם. הוא הרבה לעסוק בכתביו במעמד הבורגני השוקע בין שתי מלחמות העולם. זמן קצר לאחר שהמפלגה הקומוניסטית תפסה את השלטון ב־1948 גלה מארצו ותחת השלטון החדש נמחה כל זכר ליצירתו. בעשור האחרון לחייו שקע בחיי בדידות, דיכאון וחולי. בפברואר 1989, חודשים ספורים לפני נפילת הקומוניזם בהונגריה, שם קץ לחייו בביתו שבסאן דייגו.

גילויו המאוחר של מאראי במערב (ב־1998) היה בבחינת אירוע מרעיש. בתוך שלוש שנים ראו ספריו אור ב־24 מדינות, גרפו את שבחי הביקורת ועמדו חודשים רבים ברציפות בראש רשימות רבי המכר.