אהבות מגוחכות

אהבות מגוחכות הן גם אהבות מצחיקות, אהבות מכאיבות, אהבות מדומות, המשקפות לא רק את היחסים הסבוכים בין המינים, אלא גם את החיים במשטר שבו גם האהבה אינה רכוש פרטי.

שבעת סיפורי האהבות נכתבו בשנות השישים, כאשר מילן קונדרה, הסופר הצ'כי הגולה, חי עדיין במולדתו. מצויים בהם כל הסממנים המיוחדים לכתיבתו – היכולת לבטא, בשיחה קלה לכאורה, חכמת חיים עמוקה, חוש הומור, הכישרון – הכמעט קולנועי – לצייר מצבים, אותו סגנון קונדרה ייחודי שבזכותו קיבלו שני ספריו ספר הצחוק והשכחה והקלות הבלתי נסבלת של הקיום (שניהם ראו אור בהוצאת זמורה-ביתן) – הד חזק כל כך אצל הקורא הישראלי.

למי שלא קרא עדיין בכתבי קונדרה מעניק הספר אהבות מגוחכות אפשרות להתחקות אחר ראשית דרכו כסופר; ולמי שכרוך אחרי כתיבתו, זו הזדמנות למצוא את רוב המוטיבים שפיתח בספרים המאוחרים יותר לפרקי יצירה מקיפים.

גיבורי הספר – רופא בהתגלמותו המודרנית של דון חואן, לא עוד כובש, אלא אספן;

מרטין שאצלו לא הנשים עצמן הן עיקר – אלא עצם המצוד אחריהן;

זוג נאהבים ש'מישחק' של נהג וטרמפיסטית מביא אותם אל סף השנאה;

עליזה בעלת האמונה, שבוגדת באלוהי הלא-תנאף שלה.

גם אם גיבוריו מעוגנים בנוף הצ'כי, הם בעצם שייכים לכל מקום שבו אדם נושא בעול האהבה.

תוכן:
איש לא יצחק,
תפוח הזהב של הכיסופים הנצחיים,
הטרמפ המדומה,
הסימפוזיון,
על המתים הזקנים לפנות מקום למתים הצעירים,
דוקטור האוול כעבור עשרים שנה,
אדוארד ואלהים