ספר הצחוק והשכחה

ספר הצחוק והשיכחה , מאת הסופר הצ'כי הגולה מילן קונדרה, הוא רומן המורכב משבעה סיפורים נפרדים לכאורה, אך למעשה הינם ואריאציות מעודנות על מוטיב אחד – גלות, פרידה, געגועים. זה ספר על מעברי-גבול: הגבול שבין ארץ לארץ, הגבול שבין מציאות להזייה ולערגה, הגבול שבין תקווה לייאוש, שבין ציפייה להגשמה; על נדידה בחלל התלישות וחזרה מתמדת אל הכאב הראשוני, אל הפצע שאינו מגליד – הטנקים הסובייטיים, שרמסו את האביב הצ'כי ודרסו את החירות, את הרוח ואת הדמיון.

נושאי ספר מופלא זה הם הפלישה הסובייטית וה"נורמליזציה" שבאה בעקבותיה, החיים במערב, הארוטיקה, הייאוש, השקיעה, הזיכרון. מקומותיו הם פראג ומערב אירופה, והדמויות – גולים, אמנים ופוליטיקאים כושלים, קומוניסטים מיוסרים ואנשים החיים חיי-תחליף. זה ספר על תרבות, על היצירה כאפשרות האחת והיחידה של חיים וכהתרסה נגד כל שיעבוד רוחני.

"ספר מבריק ומקורי, כתוב בטוהר ובחכמה, המזמינים אותנו להיכנס לתוכו" (ג'ון אפדייק). "קונדרה הוא סופר נפלא" (פול תרו, ניו יורק טיימס בוק רוויו). ספר השחוק והשיכחה מכנה את עצמו רומן, אף כי בחלקו הוא אגדה, בחלקו ביקורת הספרות, בחלקו מינשר פוליטי, בחלקו הגות מוזיקלית ובחלקו אוטוביוגרפיה. הוא יכול לכנות את עצמו בכל שם שירצה, מפני שבסך הכול הוא גאוני." (ג'ון ליאונרד, ניו יורק טיימס). "שימו-לב: יצירת-מופת." (ל'אקספרס). "ספר בלתי-נשכח... דיוקן פיוטי מהמם... כמו קאפקה, קונדרה כבר אינו צ'כי, הוא אוניברסלי." (ניוזוויק). "אחד הספרים העשירים והפשוטים, התבוניים והמרגשים של תקופתנו." (קלוד רוא, לה נובל אובסרוואטר). "צחוק קורע-לב, המאיר ספר זה כמו ברק-אור של כוכב שמת לפני עידן ועידנים" (פטריק מודיאנו).

מילן קונדרה, בנו של פסנתרן צ'כי ידוע, היה פועל ונגן ג'אז בצ'כוסלובקיה. בשנות השישים היה פרופסור במכון ללימודי קולנוע מתקדמים שבפראג, ובין תלמידיו היו גם מילוש פורמן, מיוצרי "הגל החדש" של הקולנוע הצ'כי. אחרי פלישת הסובייטים נמחה קונדרה מחיי התרבות הרשמיים של ארץ זו, וב-1975, כאשר גם החיים במחתרת נעשו בלתי-אפשריים, היגר לצרפת. ב-1979, אחרי פרסום ספר הצחוק והשיכחה בצרפת, שללה הממשלה הצ'כית את אזרחותו של קונדרה.