הצופה שנרדם: הפתעת יום הכיפורים ומקורותיה

מלחמת יום הכיפורים היא האירוע הטראומטי ביותר בתולדות מדינת ישראל ואחד האירועים הטראומטיים ביותר בחיי ישראלים רבים . ערב המלחמה, האמינה הנהגת המדינה, ממש כמו אזרחיה, כי ישראל היא מעצמה צבאית, כי צה"ל יושבת לבטח על קווי הגנה שאינם ניתנים להבקעה בתעלת סואץ וברמת הגולן, וכי מחשש תבוסה הערבים לא יצאו למלחמה נוספת. כל אלה קרסו בתוך שעות. בבוקר ה-7 באוקטובר עמד "הבית השלישי," כפי שהאמין משה דיין שר הביטחון, בסכנה.

ובלב הקריסה הזו עמדה ההפתעה האסטרטגית.

כיצד קרה הדבר וכיצד הופתעה ישראל , למרות שפע המידע ההתרעתי שעמד לרשותה, הן שאלות שעד היום לא ניתנה להן תשובה משכנעת. הצופה שנרדם מתמודד עימן, תוך שימוש בחומר חדש רב, כולל מסמכי מודיעין רבים הרואים כאן אור לראשונה. בין השאר הוא עונה על השאלות הבאות:

מדוע לא היתה התייחסות של ממש להתרעת המלך חוסיין בסוף ספטמבר והתרעות נוספות שהתקבלו באותו שבוע?

כיצד שחק אמ"ן את ערך המידע ההתרעתי שהגיע בימים שלפני פרוץ המלחמה, וכיצד מנע הפצת מידע בעל ערך קריטי למחליטים?

כיצד ומדוע לא נמסר לקברניטים שאמצעי האיסוף המיוחדים של אמ"ן לא הופעלו ערב המלחמה, למרות שאלה הבינו שהאמצעים פועלים?

מה היה חלקם האישי של ראש אמ"ן ועוזריו במחדל קריטי זה?

מה היו השלכות המחדל המודיעיני על יכולת הקברניטים לבצע הערכת מצב ריאלית ערב המלחמה ועל היערכות צה"ל לקראתה בשעות לפני שפרצה?