איש ישן

אחרי "הדברים" וזוג גיבורים שהוא אולי לא יותר מהשתקפות בחלון הראווה, ואחרי "איזה טוסטוס קטן עם כידון מצופה כרום בקצה החצר?" וגיבור אלמוני שאפילו המחבר אינו זוכר את שמו, ב"איש ישן", הרומן השלישי שלו, מתמודד ז'ורז' פרק לראשונה עם דמות אמיתית, שאין לה שם אבל יש לה נפש.

ברומן, הכתוב כולו בגוף שני, צולל פרק לתוך תודעתו של איש ישן. הגיבור הוא "אתה", סטודנט פריזאי בן עשרים וחמש, אולי בן דמותו של המחבר, שמרדים את חייו בהדרגה ומבקש לשקוע בריקנות המוחלטת.

ב"איש ישן" מנסה ז'ורז' פרק לתאר את הבלתי ניתן לתאור ולהראות את מה שרואים כשהעיניים עצומות. המסע אל השינה עובר דרך אגמים של בדידות ודיכאון, אך מתגלה עד מהרה כשטף חלומי, עשיר ויפהפה של זכרונות, מחשבות ומראות. ויש גם סוף טוב עם גאולה קטנה.