טבע דומם

כפר שלושת האורנים לא נמצא על מפה תיירותית כלשהי, משום היותו רחוק מדי מהכביש הראשי, או אפילו מדרכים צדדיות. כמו נרניה, בדרך כלל מגיעים אליו באופן בלתי צפוי, ובמידה מסוימת של פליאה מכך שכפר כה עתיק הסתתר כל הזמן הזה בעמק. כל מי שהתמזל מזלו למצוא את הכפר פעם אחת, בדרך כלל גם מצליח למצוא שוב את הדרך אליו.
בכפר המוות מגיע מבלי שיוזמן בשעות היום. הוא חוטף דייגים מסירותיהם, או אוחז בקרסולי ילדים שיצאו לשחות; בחורף הוא קורא להם במדרון תלול מכדי יכולותיהם ומצליב את קצות המגלשיים שלהם; הוא מחכה ביערות עם שחר או בשעת הדמדומים מצויד בקשת וחץ; והוא מושך מכוניות מהכביש לאור היום, מסחרר את צמיגיהן בקדחתנות על הקרח, או על עלי השלכת הססגוניים.
פקד ארמאן גמאש ממשטרת מחוז קוויבק וצוות החוקרים שלו נקראים לזירת מוות מסתורי: ג’יין ניל, מעמודי התווך של הכפר, נמצאה מוטלת ביער ללא רוח חיים. המקומיים משוכנעים שמדובר בתאונת ציד טרגית ולא יותר, אבל גמאש מריח משהו חשוד