ילדי חולית

"תחילה, לעניין הזמן: אין שום הבדל בין עשרת אלפים שנים ושנה אהת. אין הבדל בין מאה אלף שנים ופעימת לב אחת. שום הבדל. זו העובדה הראשונה לגבי הזמן.

והעובדה השנייה: כל היקום כולו על כל הזמן שלו מצוי בתוכי", לטו, בנו של מואד'דיב, משתדל להסביר את ייחודו לג'סיקה סבתו, החוזרת לחולית לאחר שנים רבות. אך דבריו מגבירים את חרדתה שמא הוא ואחותו מגלמים את השיקוץ הנורא שבנות גשרית היתרו מפניו מאז ומעולם.
התאומים, לטו וגאנימה, יודעים כבר הכל: לא זו בלבד שהם שומעים את כל אבותיהם וכל אמותיהם המדברים מתוכם, הם חשים כיצד אלה מנסים לפעול באמצעותם:
הם מפצירים, משדלים, מאיימים. התאומים מבינים את הסכנות הנשקפות להם מכל עבר: כולם מבקשים את נפשם, אפילו קרוביהם - למעשה, במיוחד קרוביהם, אפילו סבתם. לטו וגאנימה שגמרו אומר להתנזר מהסם, אוזרים את כוחותיהם הנפשיים הכבירים, ואת ההבנה המיוהדת שבין תאום לתאומתו, כדי לצאת למסע
אימתני להגשמת חזונו של לטו. התוכנית שלהם דורשת מהם קורבנות אישיים עצומים, ונועדה - בין היתר - לברר האם אותו מטיף מסתורי שמוקיע את השחיתות שפשתה בשלטונה של עאלייה אינו אלא פול מואד'דיב, שחזר מן המתים.
בחירה אחת מביאה להשתלשלויות רבות, אך לא ניתן לחמוק מן הגורל. הבגידות שחזו חמורות עוד יותר מכפי שחששו, והקורבנות הנדרשים מהם אכזריים מכפי ששיערו. אך לטו חדור אומץ ונחישות להשלים את מפעלו של אביו, לבחור בעתיד הנכון למען האנושות.
ככל בני אטרייאידס לפניו הוא רואה את עצמו כמי שמשרת, וכמשרתה של האנושות, הוא נכון לעשות את מה שנדרש. המחיר הנורא הוא עניינו האישי.
יצירתו המופלאה של הרברט, "חולית" ממשיכה ומגוללת את קורותיהם של בני אטרייאידס היושבים באראקיס ומושלים באימפריה הגלקסית. סיפורו של לטו השני נמשך בספר הרביעי בסדרה, "הקיסר האל של חולית".