מאה שנים של בדידות

קורותיה המופלאות של משפחה המתגוררת בעיירה אגדית בקולומביה מסופרית ברומן זה, שהוא אחד ממופתי הפרוזה של אמריקה הלטינית בימינו. קורות המשפחה, שהיא מעין מיקרוקוסמוס הפועל לפי חוקים פנימיים, שאינם תלויים בעולם ובזמן הריאליים, הן למעשה כרוניקה של האנושות כולה.
מאה שנים של אהבה ואמונה ויאוש, שאיפה לאושר ואכזבה ולבסוף חזרה אל בדידותו של היחיד, מקופלות ברומן אפוס בלתי רגיל זה, שסיפור העלילה המרכזי שלו משובץ שלל צבעוני של מעשיות עם מרתקות והוא מלהיב את דמיונם של קוראים בכל העולם.
הסופר הקולומביאני גבריאל גארסיה מארקס נולד בעיירה אראקאטאקה, היא "מקונדו" האגדית העוברת כחוט השני בכל יצירתו והמגיעה לשיא עיצובה ב"מאה שנים של בדידות", שזכה לפרסום בין לאומי.
כסופרים רבים של אמריקה הלטינית נדד לארצות שונות, בהן מכסיקו, שם שהה שש שנים, וספרד שבה חי שלוש שנים. ב- 1971 שב למולדתו. מספריו: "השלכת" (1951), "איש אינו כותב אל הקולונל" (1961), "לווייתה של האם הגדולה" ו"השעה הרעה" (1962). מארקס עוסק גם בעתונות ובכתיבת תסריטים לקולנוע.