שלוש הדקות האחרונות: השערות על גורלו הסופי של היקום

כיצד יבוא קץ על היקום?
האם יהיה זה בהתרסקות אדירה, שתכלה בן - רגע את כל מה שנוצר במפץ הגדול ובמשך עידנים לאינספור שבאו בעקבותיו?
או שמא בקול דממה דקה-באפלה נצחית ועגומה, שבה כל הכוכבים מתים זה מכבר, וחורים שחורים מפלצתיים זוללים את שרידיהן האחרונות של גלקסיות כבויות?

נגזר על עולמנו שלנו להפוך לאפר לוהט, בחומה של השמש הזקנה שעתידה-בעוד כחמישה מיליארדי שנה - להתנפח ללא הכר.

השמש עצמה נחרץ גורלה לכבות לעד ולהפוך לגוף אפל לחלוטין בעקבות ההתנפחות האימתנית זו.
ובדומה לה עתידים לכבות לבסוף שאר הכוכבים, ולילה נצחי ישרור על היקום הבא - בימים, שיכיל חורים שחורים בלבד-אלא אם כן תכניע הכבידה עד אז את התפשטות היקום, תאסוף לנקודה אחת את כל החומר המצוי בו ותביא ל"ריסוק הגדול".

שלוש הדקות האחרונות של פול דייוויס, "ספר יום הדין" במלוא מובן המילה, מנסה להמחיש-בהסתמך על ממצאים קוסמולוגיים עדכניים אך גם בסיוע ספקולציות שופעות דמיון-את אחירתו של היקום, ודן גם בגורלותיהם האפשריים של השוכנים בו.

האם יוכל האדם - או שמא צאצאיו, יהיו אלה רובוטים או בשר ודם-להכין את עצמו לגסיסתו של היקום?
האם יתכנו עדיין חיים-ואולי אפילו קיומה של תבונה - בשלבים הסופיים של כל אחד משני התסריטים שתוארו לעיל, המומחשים לפרטיהם בשלוש הדקות האחרונות?
והאם ייתכנו גם תסריטים נוספים, או אולי גם יקומים נוספים, שאותם יוכל לברוא האדם במו ידיו כדי להיחלץ מגורלו המר של יקומו שלו?

פול דייוויס, פיסיקאי מאוניברסיטת אדלייד, הוגדר על - ידי ה - Washington Times כ"מחבר ספרי המדע הטוב ביותר משני עברי האוקיינוס האטלנטי".

דייוויס קנה לעצמו שם כמחבר המצטיין בהסברת נושאים מדעיים מתקדמים וסבוכים בלשון נהירה ופשוטה וכן בחקירת ההשלכות הפילוסופיות של הרעיונות החדישים ביותר העומדים בחזית המחקר המדעי.