אמש, לילה אחרון

בעשרה סיפורים רבי עוצמה מתאר הסופר היהודי־אמריקני, ג'יימס סולטר, נשים וגברים ברגעיהם האינטימיים ביותר. סולטר כותב על תשוקה: סוערת וכבויה, ממוטטת ומרפאת, מושכת והרסנית.
"כשהוא רוצה, הוא יכול לשבור את ליבך במשפט אחד" (מייקל דירדה, וושינגטון פוסט); "קרוב למושלם" (ריינולדס פרייס).
הספר הראשון של סולטר שתורגם לעברית, "משחקים ושעשועי שווא" (עם עובד, 2015, מאנגלית: יונתן דה שליט), זכה לביקורות מתפעמות. "אני מקנאה בכל קורא שייתקל כעת ב"משחקים ושעשועי שווא" לראשונה, אני מקנאה בחוויית הקריאה העזה, המטלטלת והמטרידה… יצירה גאונית" (אריאנה מלמד, הארץ); "לקרוא ולגלות יופי שאין לו סוף" (רן בן־נון, ידיעות אחרונות); "הסופר אוחז בידיו מכחול מופלא… יצירה חד־פעמית" (תלמה אדמון, מעריב).
סולטר, בוגר המכללה הצבאית ווסט פוינט, לחם כטייס קרב אמריקני במלחמת קוריאה, ואחריה הפך לסופר המצטיין בכתיבה ייחודית, רווית יצרים ותשוקה, שלה סגנון מובהק ומהפנט. הוא מת ב־2015 בהיותו בן תשעים, שבע קרבות, עטור תהילה ספרותית, לאחר חיים ארוכים וסוערים.