הדוקרן של ויטגנשטיין - סיפורו של ויכוח מיתולוגי בן עשר דקות בין שני פילוסופים גדולים

"אלוהים הגיע. קיבלתי את פניו ברכבת של חמש ורבע." ג’ון מיינרד קיינס על ויטגנשטיין

ב-25 באוקטובר 1946, בחדר קטן וצפוף בקיימברידג’, נפגשו לודוויג ויטגנשטיין וקרל פופר פנים אל פנים בפעם הראשונה והיחידה. הפגישה לא עלתה יפה. העימות הקולני והאלים שלהם הפך מיד לחומר שממנו צומחות אגדות.

כבר למחרת נפוצו שמועות על כך ששני הענקים הפילוסופים הגיעו עד לחילופי מהלומות, ואולי הונף שם אפילו דוקרן לוהט. אבל מה באמת התרחש בחדר הצפוף ההוא כשהרוחות התלהטו? ומדוע המחלוקת סביב השאלה הזאת מסרבת לדעוך?

אחרי יותר מחצי מאה התגייסו שני עיתונאים בריטים, דייויד אדמונדס וג’ון איידינאו, ויצאו לחפש סיפור. האם שיקר פופר באוטוביוגרפיה שלו? האם הזיכרון מתעתע בחסידיו של ויטגנשטיין? אין כאן רק עלילה על שני פילוסופים שהטילו את צילם הענק אל עבר המאה ה21, אלא גם עיסוק בשאלות הנצחיות של הרוח: איך באמת צריך להתפלסף? האומנם גם בין גדולי החילונים נוצרות "חצרות רבניות" של מעריצים? ומיהו יהודי (האם גם מי שכבר מזמן התכחש לכך עד שבאו הנאצים בווינה והחליטו בשבילו אחרת)?

הדוקרן של ויטגנשטיין הוא שילוב מרתק של פילוסופיה, היסטוריה, ביוגרפיה ובלשות, וגם המון רכילות במיטבה. בלב הסיפור עומדים שני הפילוסופים עצמם, ויטגנשטיין ופופר: גאים,חמומי מוח, גדולים מן החיים. אבל הסיפור כל כך עשיר, שהוא סוחף אל תוכו גיבורים רבים וציוריים ותקופה שלמה וסוערת, והוא יסחף איתו בסקרנות את הקוראים העבריים כפי שריתק את קוראיו בשפות רבות.