המתים

מישה-עשר סיפורים קצרים, שג’ויס עצמו הגדירם כפרקים בתולדותיה המוסריות של עירו. תיאור ריאליסטי של מה שהיה בעיניו ”השיתוק” שבחייה של דבלין, בסיפורים שמקיפים את שלבי הילדות, הנעורים, הבגרות והחיים הציבוריים, על גילוייהם השונים.

מספרי המופת של ספרות המאה העשרים. הסיפור האחרון, ”המתים”, הוסרט בבימויו של ג’ון יוסטון ומוקרן עד היום. התרגום הניתן כאן הוא עיבוד חדש שעיבד אברהם יבין את תרגומו משנת 1971 שראה אור בהוצאת הקיבוץ המאוחד.

ג’יימס ג’ויס נולד בדאבלין בשנת 1882. את חינוכו קיבל במוסדות הכנסיה הקתולית. בשנת 1902 עזב את מולדתו ויצא לצרפת ומשם לאיטליה ולשוייץ. בארצות אלה כתב את יצירותיו הגדולות.

ראייתו המקורית והאכזרית עוררה גל התנגדות לכל אחת מיצירותיו, והיה עליו להילחם מלחמה קשה וממושכת עד שזכה להוציא את ספריו לאור, וכשיצאו לאור הוחרמו ספריו על ידי הצנזורה והכנסיה במולדתו.

ג’ויס נפטר בציריך ב-1941, חולה ושבע-רוגז. אך מספר המכירים בכשרונו גדל והלך. היטיב להגדירו המשורר הגדול ת.ס. אליוט בכנותו אותו ”אמן הלשון האנגלית הגדול ביותר מאז מילטון” ו”המספר הגדול ביותר בדורי”. בהוצאת ”עם-עובד” יצא ספרו המפורסם ”דיוקן האמן כאיש צעיר” שנדפס לראשונה ב-1971, וקובץ הסיפורים ”דבלינאים” (2009) .