הבחורה נוסעת לקלבריה

עורך-דין אדמי אוסף טרמפיסטית שוודית, מנסה לכבוש אותה ונתקל בהפתעה מתעתעת, שמסכלת את ביצוע זממו. זהו בהחלט סיכום ממצה של סיפור המעשה ב"בחורה נוסעת לקלבריה", אבל הדרמה האמיתית לא מתרחשת במציאות עצמה, אלא בתודעתו של הגיבור. מרגע שהטרמפיסטית נכנסת לרכבו של עורך-דין אדמי, אנו מתוודעים לכל התלבטות ולכל מכשול בדרך להגשמת מאווייו: הנורמות המקובלות, המידות הטובות, ובסופו של דבר אפילו הקשיים הלוגיסטיים. המעניין הוא להיווכח באקרובטיקה הרגשית והמוסרית שהוא נדרש לה פעם אחר פעם, כדי לצלוח כל משוכה תורנית. לאקרובטיקה מלאת ההומור הזו – הומור חריף ומודע לעצמו שאיננו מבדח אלא מענג – יש הלימה מלאה בלשון הסיפור הרהוטה מאין כמותה, עד כדי קריצה פה ושם לעגה משפטית. ברטו מחולל פלאים בתחביר הנפתל שלו, ומצביע באמצעותו על הפער המרתק שבין החלטות קמאיות לבין מילים וטיעונים שאנו מזעיקים כדי להצדיקן בדיעבד. כך עומד הסיפור, בזעיר אנפין אך בהצלחה מסחררת, באחת המשימות החשובות ביותר של הספרות: לחדור לדפוס מחשבתו של אדם, ואגב כך לגלות דבר מה על האדם בכללותו.