ספר נפש החיים - לרבינו חיים מוולוזי'ן: מוסר ביהדות על פי הזוהר הקדוש ועץ חיים על חשיבות האדם, תפילה, האלוקות ותלמוד תורה

הרב חיים איצקוביץ' [נולד ז' בסיון תק"ט - הסתלק י"ד בסיון תקפ"א], ידוע בשם רבי חיים מוולוז'ין , בן הגאון רבי נחמן מפוהסט, היה מגדולי הדור בתקופתו, תלמידיו ונאמן ביתו של הגר"א - הגאון מווילנה, היה רב העיירה וולוז'ין, ומייסדה של ישיבת עץ חיים, המוכרת כישיבת וולוז'ין אם הישיבות

בצעירותו למד אצל השאגת אריה, שהיה רב בוולוז'ין, ולאחר מכן עבר לוילנה ונהיה לתלמידו החשוב ונאמן ביתו של הגאון מוילנה, בברכתו של הגאון מוילנה, עבר לוולוז'ין ושימש כרבה של העיירה

בראשית המאה ה-19, לאחר פטירתו של רבו, ייסד רבי חיים את ישיבת עץ חיים בוולוז'ין ובכך הפך לאבי הישיבות הליטאיות הגדולות.
ספרו הידוע הוא נפש החיים המדגיש את חשיבות לימוד התורה

רבי חיים החשיב מאוד את לימוד הבקיאות. הוא דרש ישרות בלימוד וכתב שפירוש מפולפל, גם אם נראה יפה, אם אינו לפי האמת יש להרחיקו. העריך מאוד את חשיבות החזרות בלימוד ואמר שעל ידי ריבוי חזרות יתורצו שאלות רבות. לאדם המתקשה בלימודו הציע ללמוד במתינות ומתוך שמחה, וכתב שבלימוד כזה יכול להשיג בזמן מועט מה שבלא מתינות ישיג בשעות רבות

שלא כמקובל כיום בישיבות העדיף רבי חיים לימוד רצוף, ורק במקרה של הרגשת רפיון המליץ על לימוד מוסר

הספר נפש החיים מבוסס על הזוהר הקדוש, עץ החיים וספרי קבלה נוספים, הספר בא להסביר סוגיות בעולם היהדות, ונכתב כמענה לספר התניא של חסידות חב"ד, בספר זה ישנו עימות עם רעיונות חסידיים כמו - צדיק יסוד עולם שדרכו מתקשרים אל האלוהות, שהדבקות הרגשית ויראת השמים, הנה הדבר החשוב ביותר, בספר ארבע שערים ושמונה פרקי השלמה אחרי שער ג