על המגדל

גרט הופמן נחשב לאחד מגדולי הסופרים הגרמניים העכשוויים. 'על המגדל' (1982), ספרו הראשון בעברית, הוא ספר מוזר ונועז.

בעל ואשתו, זוג תיירים גרמנים שמכוניתם מתקלקלת, "נתקעים" למשך יום ולילה בכפר נידח וחסר-עניין בסיציליה, שאינו על "מפת התיירות". מסתבר שהאשה הרה, והבעל מבקש להפסיק את הריונה ו/או לחסל את הנישואים. בעיצומו של המשבר כופה עצמו עליהם "הממונה" המקומי, דמות עלובה ועיקשת, ומוליך אותם לסיור-מודרך מעורר-פלצות בכפר, הנראה תחילה מת ומרוקן.

הטיול אל פנימיותה הכמושה של הארץ חולף על פני העוני והניוול הנוראים של הכפר, על פני הילדים המיותרים ובית הילדים האסופים, ועל פני שורת מראות מוזרים, שלא ברור אם הם אותנטיים, או שהם "הצגה" שאורגנה למען זוג התיירים. כל זה מסופר מפי הבעל בדיווח ענייני ופרטני. המתח בין אופי האירועים לבין סגנון התיאור אולי הוא שאחראי לכך שהופמן כונה בפי מבקרים "יורשו של קפקא".

גולת-הכותרת של הסיור אמור להיות הביקור מעורר הציפיות במגדל של הכפר. המגדל מאכזב: הוא לא ישן, לא גבוה, לא אצילי, סתם מגדל-מים מתפורר מן המאה ה-19, חסר-תועלת ומיותר. אבל מסתבר שבמטרה להפוך את הכפר לאטרקציה לתיירים המבקשים לחוות דבר יוצא-דופן ולשלם תמורתו – תכנן הממונה מופע דמוי ריטואל אותנטי מעל המגדל. והמופע מסתיים באירוע מחריד.

הסיור של הזוג מחוץ לעצמם הופך למסע אל הפנימיות האותנטית של יחסיהם: המחזות הנגלים לעיניהם כתיירים פאסיביים הם העצמה מבעיתה של האמת על חייהם, של הכזב ששורר ביניהם זה שנים.

הופמן נולד ב-1932. כתב דוקטוראט על הנרי ג'יימס. שימש כמרצה לגרמניסטיקה באוניברסיטאות מחוץ לגרמניה. זכה בפרסים ספרותיים רבים בארצות שונות, וביניהם פרס אינגבורג בכמאן, פרס איטליה, ופרס אלפרד דבלין (על ספר זה).