סיפור בלשי - השליח

"הגהינום אינו קיים. אני יודע זאת בוודאות כי חייתי שם." (אימרה קרטס על סיפור בלשי).

האבסורד שבמלחמה, האכזריות הלא תיאמן של הכיבוש – הסופר הדגול אימרה קרטס, חתן פרס נובל לספרות לשנת 2002, ידע את כל אלה פעמיים. על שהותו באושוויץ כתב, בין השאר, את יצירות המופת "ללא גורל" ו"פיאסקו". אבל אחרי זוועות הכיבוש הנאצי ידעה הונגריה גם את אימת המשטר הסובייטי. בתקופה זו עוסק סיפור בלשי.

סיפור בלשי , משל אימתני על הקיום במשטר טוטליטרי, ראה אור במחתרת ב-1977 ומוגש כאן בראשונה בתרגום לעברית. קרטס מעביר בעורמה את העלילה למדינה חסרת שם בדרום אמריקה, תכסיס ספרותי ההופך את הספר לעל-זמני.

האנטי גיבור הנחשף בו, אנטוניו מארטנס, הוא פקיד ממושמע של משטר העינויים הקיים, גם אם הוא יודע שבמוקדם או במאוחר גורלו עתיד להתהפך.

לקובץ זה מצורפת נובלה נוספת, השליח, ובה אדם יוצא בלוויית אשתו למסע בעקבות אירוע מהעבר שאינו נותן לו מנוח.

אימרה קרטס נולד בבודפשט ב-1929 והיה בן 14 כאשר נשלח לאושוויץ. כעבור זמן הועבר למחנה בוכנוואלד ושוחרר ממנו ב-1945. לאחר סיום המלחמה החל לעבוד כעיתונאי, אך ב-1951 פוטר בעקבות סירובו להיכנע לתכתיבי הכובש הסובייטי. עד לראשית שנות התשעים, שבהן נודעה תהילתו כסופר גם מחוץ להונגריה,הוא התפרנס בעיקר מתרגום מגרמנית. פרס נובל לספרות הוענק לו על מכלול יצירתו.